אבל ואובדן

נירה איבדה את בעלה למחלת הסרטן, זה קרה לפני 7 שנים אבל היא מספרת שעד היום היא לא חזרה לעצמה.

אביבית איבדה את ביתה בתאונת דרכים, כיום היא פעילה בעמותה להסברה של בטיחות בדרכים ומקיימת פעילויות בכל הארץ.

כל אחד מאיתנו חווה או יחווה אובדן בחייו. האובדן הוא מאורע שמשנה אותנו לתמיד, הכאב עשוי להיות בלתי נתפס והזמן לפעמים לא מצליח לשכך, לפעמים החלל שהאובדן מותיר גורם לאדם לפעול למען מטרה ומשמעות נעלה.

על ההשפעות של אובדן, האתגרים והאפשרויות שיש לנו להתמודד ולהתעצב מולם.

על ההתמודדות עם שכול, אבל ואובדן

כשאנו מאבדים משהו משמעותי עבורנו, בין אם זה אדם שנפטר (שכול), קשר שהסתיים, מעמד אישי שהשתנה או כל שינוי משמעותי אחר בחיינו – אנו חווים מכלול של תגובות מחשבתיות, רגשיות והתנהגותיות.
מכלול התגובות שלנו הוא למעשה תהליך האבל, שעשוי להחוות לעתים כלא פשוט, אך הוא זה המאפשר פרידה והסתגלות מחדש לחיים. ישנם סוגים שונים של אובדנים כמו פרידה, גירושין, פטירה והגירה. כל אדם חווה את האובדן בעוצמות שונות ומגיב באופן המותאם לאישיותו.

אובדן של אדם קרוב במיוחד אשר היה חלק מחיינו במשך תקופה ממושכת עשוי להיות לא פשוט לעיבוד. קושי גדול במיוחד לעתים עולה מאובדן של אדם מהמשפחה הגרעינית, למשל אובדן של הורים, אחים, בן זוג, ילד, הריון, או חבר קרוב.

כשאדם כה משמעותי אובד לנו, אדם השזור בשגרת חיינו ורוב ההיבטים של חיינו, לעתים קשה עד בלתי אפשרי לראות כיצד נמשיך להמשיך לחיות בלעדיו.

כשמאבדים אדם יקר, מעבר לכאב הגדול, אופפת את האדם תחושת בדידות גדולה, געגוע עז וכן ניפוץ התוכניות והחלומות לגבי הזמן שעוד נותר בלוויית האדם ולחלומות המשותפים.

אובדן של אדם קרוב מעורר תהליך של עיבוד, שאלות ותהיות והמשמעות שלו בחיים, תהליך זה משתנה בעוצמתו, במשך הזמן שלו והוא נחווה בשלבים.
כל אדם חווה את תהליך האבל בדרך אישית, יש מי שיחוש ריקנות, אחר עשוי להרגיש אובד עצות אל מול המשך החיים ואף יתקשה להגדיר את זהותו ללא האדם שאיבד. ישנם אנשים שיכולים לחוות אבדן משמעות, אבדן עניין או חוסר תקווה. יכולות לעלות גם תחושות פיסיות כמו לחץ בחזה, חוסר תיאבון, כאבי ראש וכאבים אחרים.

האבל והאובדן הן חוויות טבעיות שכוללות פרידות מאחרים ופרידות מחלקים שונים בעצמנו.

חלק מאובדנים עשוי  להחוות כמזעזעים, בעיקר כאלו שהתרחשו באופן פתאומי במיוחד, דרמטי מאד או אובדן שבעל כורחנו מייצר  שינוי בתחומי חיים רבים.

היכולת של האדם להתמודד עם אובדן לא מושפעת רק מהאירוע עצמו, אלא ממשתנים רבים כמו היכולת הטבעית שלו להתמודד עם מצבי דחק, היסטוריה של אובדנים וטראומות קודמות, מידת התמיכה מהסביבה, משברים נוספים המתקיימים ברקע וכד’. ההתמודדות עם האובדן, אם כן, מושפעת הן מגורמים חיצוניים והן מגורמים פנימיים של האדם.

ההבדלים בין תחושת אבל לדיכאון

לאבל ולדיכאון יכולים להיות מאפיינים דומים אך מדובר בשתי תופעות שונות.
אבל נחשב כתגובה טבעית לארוע חיים ואילו דכאון נחשב לתופעה קלינית שיש לטפל בה.

קווי הדמיון בין אבל ודכאון הם תחושות של כאב רגשי, עצב עז, נדודי שינה, תיאבון ירוד וירידה במשקל.

ההבדל העיקרי בין השניים הוא שאבל נוטה עם הזמן לתפוס פחות מקום בחייו של האדם, ובדרך כלל מתרחש בגלים המופעלים על ידי מחשבות או תזכורות בנוגע לאדם שנפטר. אדם אבל עשוי להרגיש טוב יותר במצבים מסויים, כמו כשבני משפחה וחברים מגיעים לתמוך.

דכאון הוא לרוב מתמשך (שבועיים ויותר), וגם אם מתקיים בגלים – לרוב הסימפטומים מתמשכים ואינטנסיביים יותר. בדרך כלל דכאון אינו  משתנה בהתאם לנסיבות. ישנם תהליכים אבל מסוימים שמתפתח לצידם דכאון ודורשים תמיכה מקצועית.

שלבי האבל

בתהליך ההתמודדות עם האבדן קיימים שלבים, אשר עשויים לחזור על עצמם בתוך התהליך עצמו מספר פעמים. המודל המוכר ביותר של שלבי האבל, מדבר על חמישה שלבים:

הכחשה:

בשלב זה יש קושי לקלוט את המשמעות הרגשית של האבדן, ומטרתו מניעה של התמוטטות רגשית בשל הצפה ברגשות החוסר והכאב המתלווים לאבדן.

כעס:

בתום שלב ההכחשה הופך המוות לעובדה קיימת ולכן עלולה להתעורר גם התנגדות גלויה וכעס על המצב. הכעס יכול להיות מופנה כלפי העולם, אלוהים, הרופאים, כלפי עצמו (שלא מנע את המוות), הגורל ואפילו כלפי האדם שהלך לעולמו. הכעס, בדומה להכחשה ובהמשך לה, עוזר בהתמודדות עם האבדן.

משא ומתן:

בשלב זה מנהל האבל דו שיח פנימי במטרה להחזיר את השליטה בחיים. בניסיון להתמודד עם תחושת הפגיעות וחוסר האונים, מנסה האדם האבל לנתח את האירועים שהובילי למוות. בשלב זה גם עולים פנימיים לחשוב כיצד היה יכול המוות להימנע (“אם הייתי משכנעת אותו לא לצאת הוא עדיין היה בחיים”).

דכאון:

בשלב הדיכאון מתמודד האבל לראשונה עם הריקנות המתלווה לאובדן ועולות תחושות של כאב, געגועים, עצב, אבדן העניין בשגרה והסתגרות מפני החיים. אך שלב זה אינו זהה לדיכאון קליני והוא משמש כפסק זמן המאפשר לאבלים להתמודד עם רגשותיהם ולצבור כוחות חדשים כדי לחזור לשגרה.

השלמה והתארגנות מחדש:

בשלב זה לומד האבל לקבל מחדש את האבדן כחלק בלתי נפרד מהקיום ולהמשיך בחייו ופוחתים לרוב המאבקים הפנימיים וכעסים. מתייצבת הנכונות להשקיע משאבים רגשיים בהתמודדות עם החיים. למרות החזרה לשגרה, הקשר הרגשי עם האדם שהלך לעולמו אינו פוסק, אלא הופך לחלק מהזהות האישית של האדם האבל.

אבל נורמטיבי מול פתולוגי

אבל נורמטיבי

אין דרך אחת “תקינה” להתאבל, כל אחד מגיב אחרת לאובדן האישי שלו. עם זאת, אבל יכול להפוך לפתולוגי כאשר הוא מתמשך לזמן ארוך במיוחד בעוצמה הפוגעת ביכולת של האבל להמשיך בחייו בצורה תקינה.

תהליך האבל מתחיל להתרחש לאחר האובדן.  לרוב, בשלבים הראשונים שלאחר האבדן תחושת האבל חזקה במיוחד. בחלוף הזמן עוצמת הכאב הטרי עשויה להתקהות מעט, כך שאפשר לזכור את האדם האהוב, מבלי שזיכרון זה יפגע באופן משמעותי ביכולת לנהל חיים תקינים.

בתהליך אבל שהוא נורמטיבי, ישנה תנועה בין מיקוד באבדן לתהליכי שיקום, כמו תנועה בין רגשות הצער והגעגוע לבין חזרה לתפקוד תקין בבית, בעבודה, בחברה והתחביבים.
לתהליך אבל נורמטיבי יש כיוון – ככל שעובר הזמן, תהליכי השיקום נעשים שכיחים וממושכים יותר, עד לחזרה לשגרה מאוזנת. עם החזרה לשגרה, האבדן לא נעלם ולא מוכחש, אלא נוכח בחיים מבלי לשבש או לשתק את מהלכם.

עיבוד מוצלח של האבל מאופיין בהתפתחות, מחשבות מגוונות, הדיבור על המת משתנה, הזיכרונות נעשים פחות מייסרים, היצירות והפעילויות מבטאות מגוון רגשי והאבדן נחווה כדינמי.

האובדן יכול לזעזע את התפיסות הקיימות ולאפשר עיצוב מחודש של היבטי חיים משמעותיים, למשל של יחסים, של תחומי עניין ועשייה, של סדרי עדיפויות ועוד. כתוצאה מארגון מחודש זה האדם שחווה אובדן מעיד כי במובנים רבים, הוא חי כיום בצורה טובה יותר מכפי שחי בעבר, שהצליח להעניק לחייו משמעויות חדשות ושנעשה באופן כללי אדם טוב יותר מכפי שהיה לפני האובדן.

אבל פתולוגי

אבל פתולוגי זוהי הגדרה ישנה הנוגעת לאבל שנמשך בצורה חמורה יותר מהצפוי, אך כיום כבר ידוע שאנשים שונים חווים את האבל בצורות שונות.

כמה דוגמאות לאבל פתולוגי כוללות אבל כרוני, אבל מורכב ואבל טראומטי. הצורות השונות האלו של צער מתאפיינות בתחושות עזות של עצב, חוסר תקווה וייאוש הנמשכות לאורך זמן, ומפריעות לחיי היום יום ולתפקוד.
מחקר[1] מצא שאנשים החווים אבל פתולוגי עשויים לחוות גם תסמינים כמו דיכאון, חרדה והפרעת דחק פוסט טראומטית.

עבור מקרים שבהם מתקיים תהליך אבל שאינו מאפשר הסתגלות ובוודאי שלא צמיחה, ניתן לבדוק באם התפתח אבל בצורות המוזכרות מעלה בעזרת איש מקצוע המוסמך לבצע אבחון  פסיכולוגי מסוג זה.

אבל מתמשך

אובדן אדם קרוב הוא תהליך שעשוי לזעזע את תפיסות העולם ואת תפיסות העצמי. אנשים שעוברים תהליך תקין של אבל לרוב מצליחים להעניק לחייהם משמעות ולגבש תפיסות שמסייעות לחיים שלאחר האובדן. כשתהליך ה אבל מתמשך זמן רב, משבש את החיים ולא מייצר תנועה בחייו של האדם האבל, יכול להיות ש מדובר באבל מורכב.

ד״ר פיליס קוסמינסקי, עובדת סוציאלית קלינית המתמחה באבל, אובדן וטראומה, טוענת כי קיימים שני גורמים עיקריים שבעטיים נוצרת תגובת אבל מסובכת מהרגיל: גורמים הקשורים לטיב הקשר עם הנפטר וגורמים הקשורים לאופן המוות. לדבריה, קשר אשר מערב אמביוולנטיות, פגיעה או טראומה, מייצר על פי רוב תגובת אבל מסובכת יותר.

כמו כן, טוענת קוסמינסקי, מוות פתאומי, אלים, או כזה המערב סבל רב, עלול לייצר גם הוא תגובת אבל מורכבת.

הפרעת אבל מתמשך / מורכב CGD מתבטאת בין השאר בקשיים חמורים בתפקוד היומיומי, חוסר הסתגלות וחוסר השלמה עם המוות, ניתוק חברתי ונטיות אובדניות.

אבחנה של אבל מורכב מתאפשרת לאחר יותר משנה מיום האבדן, כאשר שלושה או יותר מהבאים מתקיימים באופן מייסר, או בעוצמה שפוגעת בתפקוד היומיומי:

1. זיכרונות ודימויים פולשניים הנקשרים לאדם שנפטר
2. כמיהה אינטנסיבית לאדם שנפטר
3. בדידות ותחושת ריקנות
4. התרחקות מאנשים, מקומות, או פעילויות שמזכירות את האבדן
5. קשיי שינה
6. התפרצויות תכופות של רגשות מייסרים
7. אבדן עניין בעבודה, בחיי החברה והמשפחה ובפעילויות הפנאי.

אנשים שסובלים מהפרעת אבל מתמשך, בניגוד לדיכאון, מרגישים פעמים רבות שהזהות שלהם מוגדרת באמצעות האדם שנפטר. הם מתקשים להגדיר את עצמם ואת מקומם בחברה בלי האדם שאבד, ולכן מבודדים יותר, דבר שיכול להגביר את תחושת האבדן.

התנהלות יומיומית של אדם המתמודד עם אובדן קרוב

אובדן של אדם קרוב עשוי לעורר רגשות מורכבים רבים, למשל – כעס וחרדה, אשמה והאשמה, דיכאון, בדידות וניתוק.
בשלבים הראשוניים, האדם האבל עשוי למצוא את עצמו מתכנס יותר ופעיל פחות.

במימד המשפחתי, מתעורר צורך בהיערכות שונה של המשפחה כולה וחלוקה שונה של זמן ותפקידים.  בנוסף לחובות הרגילים של בעל הבעיה עצמו או המטפלים בו מקרב בני המשפחה בענייני בית, ילדים, משפחה, מקום עבודה, יש להתמודד עם צרכים חדשים, בדרך כלל דחופים, שעולים עקב המצב המיוחד.

האובדן עשוי להשפיע גם מבחינה חברתית, לעתים האבל מתרחק מחברים מסיבות שונות: חוסר זמן, חשש מחשיפת בעיות/מצב אישי, מרכילות, מבושה, מרחמים ועוד.

האובדן, אם כן, משפיע על חיי היום יום של האבל ודורש הסתגלות מחדש לשגרה.

ניהול חיים בין אישיים (חבריים) לצד אובדן קרוב

העולם החברתי של האבל עשוי להפגע בשל העיסוק באובדן, ההתכנסות, הקושי לשוחח על האובדן או החשש מקבלה של תגובות שאינן הולמות או מתאימות.
לצד הקושי שעולה מן האינטראקציה החברתית, חלק מהותי בהתמודדות עם האובדן הוא התמיכה הסביבתית והיכולת להינות מקשרים. המפגש האנושי, כאשר הזולת מרגיש שיש איתו מישהו וכי הוא אינו לבד, מהווה התחלה משמעותית של תהליך מרפא. לכן טוב יהיה למצוא את הדרך להמשיך את הפעילות החברתית בצורה מותאמת.

למשל, אפשר לשתף את החברים בפתיחות לגבי החששות שעולים לגבי המפגש, לבקש מראש לא להעלות את נושא האובדן או לחכות ליוזמה שלנו. אפשר לבקש בצורה גלויה את סוג התמיכה הרצויה לכם, באם זו הקשבה בלבד, חיבוק או בילוי מהנה משותף. האובדן יכול לשמש הזדמנות להעמקה ולחיזוק הקשרים האחרים בחיינו.

ניהול חיי עבודה ושגרה לצד אובדן

הנסיגה מהחיים היא טבעית וחשובה בתהליך האבל וההסתגלות, אך השמירה על השגרה והפרודוקטיביות גם היא חלק חשוב בתהליך.
חשוב לחזור באופן הדרגתי לניהול חיי היום יום הפשוטים, לדאוג להזנה ולבריאות ולסביבה נקייה ונעימה, ואף מדיי פעם להתנסות בחוויה נעימה או מהנה.
אפשר לשקול לחזור לעבודה באופן הדרגתי, ואף לשתף את מקום העבודה בצרכים וברצונות שעולים בעקבות האובדן.

הטיפול שיכול לסייע

יצירה והבעה

ניתן לתמוך בתהליך האבל באמצעות טכניקות אמנותיות המאפשרות של מגע וביטוי רגשי עוקף מילים.

טיפול באמנות יכול לכלול יצירת ספר זיכרון, פרויקט אמנותי או יצירות אחרות לזכר הנפטר.

טיפול באמנות נקשר לסיוע לאנשים להרגיש קשר חזק יותר לנפטר ולמצוא משמעות בחוויה, ואף מסייע לתרגל רגיעה עצמית, שיכולה לעזור במקרים של חרדה לאחר האובדן.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי

בתהליך אבל ואובדן ניתן לטפל באמצעות טיפול לטווח קצר, כמו טיפול CBT או ACT. הטיפול תומך במתאבל לשזור את הכאב והגעגועים בחייו, להבנת משמעות החיים ללא המת, לתת מקום ומשמעות למוות.
בטיפול קוגניטיבי התנהגותי מסוג תרפיית קבלה ומחויבות, רגשות קשים יעלו ויעברו ניתוח והתייחסות. המטופל לומד להתייחס בחמלה לעולמו והפנימי ואף למצוא באמצעות האובדן נתיב בעקבות צמיחה אל עבר החיים שהוא רוצה.

טיפול פסיכולוגי

טיפול פסיכולוגי באבל, מתייחס לנישה של פסיכותרפיה המיועדת למי שחווה אובדן של אדם קרוב ועובר תהליך של אבל.

מטפל באבל יכול לסייע להסתגל לחיים ללא האדם האהוב, להתמודד עם אשמה בנוגע לדברים שהוא היה רוצה שיקרו אחרת ולשתף רגשות שאולי אין לו עם מי לחלוק. בטיפול מסוג זה ניתן לחזור לארועי עבר קשים הקשורים לאובדנים מסוגים שונים שמשפיעים על עיבוד האבל הנכחי, ולסייע למטופל לעבד ולקבל כלים על מנת להתחזק ולהתמודד טוב יותר עם האתגר הקיים.

לסיכום

כולנו חווים אובדן בשלב כזה או אחר של חיינו, באם אובדן של מערכת יחסים או סטטוס קיים.
אחד האובדנים היותר קשים לעיבוד הוא מוות של אדם קרוב במיוחד, לעתים אובדן זה נראה בלתי ניתן לתפיסה ולעיכול.

תהליך של אבל הוא הדרך של הנפש לקבל ולעבד את האובדן ואף להסתגל לחיים החדשים ואפילו לצמוח מתוך האובדן.

כאשר תהליך האבל הופך מורכב, מתמשך וטראומתי חשוב לפנות לעזרה מקצועית.

ניתן לתמוך בתהליכי אבל באמצעות טיפול קצר-מועד קוגניטיבי-התנהגותי.

ב”מכון חיבורים” ישנו צוות מטפלים רגיש ומקצועי המסייע באמצעות כלים פרקטיים לעבד את האובדן בצורה יעילה ואף לצמוח ולשפר את איכות החיים בעקבותיו.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.